מאמר עמדה- קבלת קהילת הלהט"ב בקרב הדת

כתבת: עדן לוי

מדוע בעידן שלנו הדת עדיין לא מצאה פתח לקבל את השונה?

חקר לטור דעה:

אני בחרתי לכתוב טור דעה בנושא כדי להציג את הצד שנפגע, אותם אנשים שהם דתיים אבל הצטרפו לקהילת הלהט"ב במהלך חייהם כתוצאה מיציאה מהארון.

אינני חלק מאותה אוכלוסייה זו אך בכל זאת אני בן אדם שדוגל בשוויון ואיני מסוגלת לעבור על כך בשתיקה.

אני חושבת, תומכת ובטוחה שאנו צריכים לחולל שינוי חברתי ועולמי בנידון, וכמה שיותר מהר!!!

כחלק מכתיבת הכתבה בחרתי לחקור מספר שאלות שעלו בראשי ולמצוא להן את התשובות ובכך להעביר את המסר ואת המידע על בני קהילת הלהט׳ב שנמצאים בדת:

1.איפה מצויין בדת שאסור לקבל להטבי"ם ?

2.כיצד תופעה של קבלת השונה מתבטאת היום ?

3.האם יבוא יום ויחול שינוי בקבלת השונה והאחר?

4.עם איזה דילמה מתמודד הצעיר שהוא גם דתי וגם מקהילת הלהט"ב?

5.כיצד מתמודדים אנשים מקהילת הלהט"ב שנמצאים בתוך הדת עם המצב הנתון ?

1.האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה. בספר ויקרא מופיע איסור משכב זכר (ויקרא, י"ח, כ"ב), וכן מצוות לא ילבש,

האוסרת על גברים להתלבש "בבגדי נשים" וההפך.

העמדה כלפי השתלבות להט"ב בקהילה הדתית שנויה במחלוקת בתוך הזרמים והקהילות: ככלל, קהילות אורתודוקסיות ובפרט חרדיות על פי רוב סגורות בפני חברים המזדהים ככאלו.

קהילות מן הזרמים האחרים הן פתוחות יחסית ללהט"ב.

טרנסג'נדרים דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית בישראל.

כאשר כבר ישנה התייחסות, היא מוגבלת לרוב להתייחסות לטרנסקסואליות מזכר לנקבה, ואילו טרנסקסואלים נקבה לזכר, זוכים להתעלמות גורפת.

2.כיום תופעת קבלת השונה אינה באה לידי ביטוי באופן מלא בחברה שלנו ובעולם שבו אנו חיים . בעיה זו כנראה לא הולכת להיעלם בקרוב..

3.תשובה לשאלה זו אינה ידועה, הסיכויים שדבר כזה יקרה הם רק אם החברה שלנו תלמד לקבל את השונה ולא תראה את אותו האדם שונה, אלא כשווה להם בין שווים.

שלא תכליל או תפריד ותגרום לנו להיות מחולקים ולהרגיש כשונים ואינם חלק מאותה חברה וחוסר שייכות.

4.אותו אדם צעיר שהוא חלק מקהילת הלהט"ב ויחד עם זאת חלק מהקהילה הדתית מתמודד בחייו עם דילמה קשה: האם לצאת מהדת או לוותר, להסתתר, להדחיק את מה שהוא מרגיש.

תמיד הוא יחשוב לעצמו מה יותר חשוב לו? על מה הוא יכול לוותר? ועל מה לא?

מה גורם לו להיות מי שהוא ?ומה הוא יכול להוציא מחייו? .

להט"בים מהחברה היהודית הדתית מתמודדים עם קשיים דומים לאלו עמם מתמודדים ​עמיתיהם בחברה הכללית: קבלה עצמית, התמודדות עם דעות קדומות של החברה ושל האדם עצמו ויציאה מהארון.

קשיים אלו מועצמים בחברה הדתית על שום היותה חברה שמרנית ובעלת מבנה קהילתי חזק, בגלל גילויים של הומופוביה שניתן למצוא בה וכן בגלל האיסור משכב זכר ואיסורים נוספים הנוגעים להתאמה מגדרית שבהלכה.

5.למרות הקשיים שמעמידה החברה הדתית, ולמרות הדילמות האמוניות עימן נדרש להתמודד הדתי עצמו, שומרים לסביות, טרנסג'נדרים והומואים דתיים רבים על אורח חיים דתי, מבלי להתכחש לנטייתם המינית ולזהותם המגדרית ​ומבלי לוותר על זוגיות עם בן זוג מאותו המין, ועל גידול הילדים. רבים אחרים בוחרים לעזוב את הדת ולצאת בשאלה.

אצל חלקם הנטייה המינית או הזהות המגדרית מהווה גורם משמעותי​ בהחלטה לוותר על אורח החיים הדתי.

גם אלו ממשיכים להתמודד עם החברה הדתית ויחסה ללהט"ב, משום שבני משפחתם ורבים מחבריהם נשארים דתיים.

החל מהעשור הראשון של המאה ה- 21 מתקיים בציבור הדתי שיח ער בנושא הומואים ולסביות (ראו להלן), ונראה כי יש תהליך של הגדרה מחדש של היחס להומואים וללסביות הן בקרב מנהיגים בציבור הדתי והן בקרב חלק מהקהל הדתי.

הדיון בנושא טרנסג'נדרים לעומת זאת עדיין נמצא בראשיתו.

במדגם שנערך בשנת 2012, נמצא ששיעור בני הנוער הלהט"בים שדיווחו שניסו להתאבד, גבוה בקרב המסורתיים והדתיים (חמש מתוך תשע) יותר מאשר בקרב החילונים (9 מתוך 26).

עורכת המחקר, הפסיכולוגית חנה בר יוסף, נימקה את הממצא במצוקה שהלהט"ב הדתיים חווים מול משפחותיהם.

האם בן אדם דתי אינו יכול לצאת מהארון ולהתקבל כפי שהוא ?,

מדוע זה עובד ככה אינני מבינה.

אני חושבת שזה מבזה את הדת בכך שהיא לא מסוגלת להכיל את השונה ושהיא מציבה את אותו אדם בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור ולהחליט מה הוא רוצה להיות באמת.

למה החיים שלנו מתנהלים בכזו צורה?,

למה אי אפשר לשלב את הכל ביחד ושכל אדם יחיה כרצונו ויהי מי שהוא באמת.

"בצלם אלוקים עשה את האדם"

"ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא", "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות ימותו דמיהם בם"

פסוקים אלו מובאים בספר ויקרא ובהם מתואר האיסור לאדם להתנהל מבחינה מינית על פי נטייתו.

וזה גם המקור בתורה לחוסר הלגיטימציה להיות אדם עם נטיות מיניות כלפי אותו מין.

הקמת משפחה היא חלק מהותי מהדת והמסורת היהודית, וההסתמכות על פסוקים שנכתבו לפני מאות שנים היא במטרה לשמר את הסדר המקובל והיכולת להביא ילדים.

בעבר המדע לא היה מפותח כמו היום והיה צורך בקביעת חוקים נוקשים על מנת לשמר את היתרבות העם היהודי.

כיום העמדה כלפי השתלבות להט"ב בקהילה הדתית שנויה במחלוקת בתוך הזרמים והקהילות.

טרנסג'נדרים, דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית בישראל.

מנגד לעמדה הדתית עומדת התפיסה אשר שמה בבסיסה את ההבנה שיש שיוויון בין בני האדם.

גם ביהדות ישנה התייחסות לקבלת השונה והאחר: למשל, במשנה במסכת אבות (פרק ג)

נאמר "חביב אדם שנברא בצלם", רבי עקיבא טוען שהאדם הוא חביב בעיני הקב"ה ושבני​ אדם בכללם, מכל סוג, צבע, מין, עדה, גזע או מוצא – כולם נבראו בצלמו של האל ולפיכך, כולם חביבים בעיניו באותה המידה. אם האדם חביב בעיניו של הקב"ה בוודאי שגם אנו, בני האדם, צריכים לנסות ולמצוא את החביבות הבסיסית הזו של הצלם המצוי בכל אדם.

אם כך נראה כי היהדות מצווה לקבל את השונה, אך הבעיה היא באנשים קיצוניים שהדת היא כל עולמם ואינם מסוגלים לראות מעבר.

אותם קיצוניים, משתמשים בפסוקים שאינם רלוונטים להיום שעל פיהם קיום יחסי מין חד מיניים הוא דבר תועבה.

גם בקרב הציבור הדתי קיימים זרמים שונים אשר מתייחסים לנושא בכמה אופנים:

עמותת הו"ד למשל, (הומוסקסואלים דתיים) הוא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל אותה הקים רון יוסף ב-1 לפברואר 2008. לטענת אנשי הארגון, הארגון פועל לפי תורת ישראל ומחויב להלכה היהודית האורתודוקסית ומתנגד למשכב זכר, אך תומך בזוגיות חד-מינית.

בסיס פעילותו הוא באתר אינטרנט ועמוד הפייסבוק, המרכזים את הפעילות, האידאולוגיה והמסרים החברתיים של הארגון.

הארגון משמש כמרכז סיוע ותמיכה, חינוך והסברה ומקיים מפגשים,קבוצות לימוד, שבתות, הרצאות וימי עיון. "אני לא יודע להיות הומו בלי שאני דתי", רפאל יהונתן שחזר תשובה עוד כשהיה ילד "אנשים אומרים שאי אפשר לחיות חיים הלכתיים והומו-סקסואליים כאחד - בטח שאפשר".

כעת, רפאל מסמן לעצמו מטרה חדשה: הקמת משפחה דתית-להט"בית. "אני רוצה לחיות בגדול,לבנות את העתיד בידיים שלי, לגדל ילדים, לחנך אותם. זה לא בשמיים, ואם כן, נעלה לשם ונוריד את זה".

עצם העובדה שאנשים דתיים אינם מסוגלים להכיל את השונה ומסתמכים על פסוקים שנכתבו בהתאם לתקופת עבר רחוקה, ואינם מתאימים להיום, זהו ביזיון.

מדוע עדיין ישנם בני אדם אשר מתנהלים בצורה פוגענית על מזבח הדת? מדוע אי אפשר לשלב כמה סגנונות חיים ביחד ושכל אדם יחיה כרצונו? הרי גם היהדות מספקת מקורות מידע רבים אשר קוראים לקבלת השונה.