מעורבות חברתית

כתבת: ליאל דיירי

היום נהוג בבתי הספר לחייב תלמידים להשתתף בתכנית "מעורבות חברתית" במסגרות שונות בקהילה במסגרת תוכנית זו התלמידים מחוייבים להתנדב שעתיים בשבוע במקומות כמו מועדוניות נוער, מועדונים לגיל הזהב, מד"א, בית ספר עם צרכים מיוחדים, בית חולחים וכו 

תוכנית מעורבות בקהילה הינה תכנית שמכוונת לטפח בוגר ערכי, בעל תחושת ערך ומשמעות.  מעבר לכך לחנך את הנוער לנתינה ומעורבות חברתית ואזרחית.   

אני סבורה שלא כדאי לחייב את התלמידים להתנדב, אלא צריך לתת להם את האפשרות לבחור אם להתנדב או לא להתנדב.

כאשר מחייבים נער או נערה להתנדב, חלק גדול מהחשק שלו יורד.

במקום שילך להתנדבות מרצונו הוא צריך ללכת למקום שלא תמיד הוא רוצה ללכת אליו, לדוגמא אם היו נותנים יד חופשית בעניין, נערים שלא רוצים להתנדב לא היו הולכים, כאשר הנערים שלא רוצים להתנדב הולכים בלי רצון הם בעצם לא יכולים להועיל אלא רק לגרוע . תוכנית המעורבות החברתית מחייבת בני נוער בלימודי התיכון להתנדב, אלו השנים הכי קשות לתלמיד מבחינת חומר לימודי, יש בגרויות, מבחנים, מבחני מגן ועבודות; מופעל הרבה לחץ ולרב אין הרבה זמן פנוי לתלמיד.

כיום יש התנדבויות בעלות דברים קשים לצפייה או לעיקול בגילנו, כגון מגן דוד אדום או מכבי אש, בהם בן הנוער שמתנדב יכול לצפות בדברים קשים למראה ואף טראומתיים שיכולים להביא לו התקפי חרדה. לדוגמא, חברתי מתנדבת במד"א, לא פעם היא סיפרה לי שראתה אדם שניסה להתאבד וסיפר לצוות שלה ולה. מדוע, דברים קשים מאד , שעבורי רק לשמוע מהצד היה קשה. יש שיתנגדו לדעתי ויטענו שזה בסך הכל שעתיים בשבוע ושהתנדבות תורמת לתחושת הנאה וסיפוק, ואכן יש אמת בדברים שלהם אך אם ההתנדבות לא באה מרצונו החופשי של האדם היא לא תהיה מועילה ולא משמעותית למקבל.  לסיכום, אני חושבת שהתנדבות אמורה לבוא מרצון, ולא מחיוב.