תרגיל אקטואליה- בגרויות הקורונה

כתבת: שליו טהבש

משבר הקורונה גרם לפגיעה משמעותית במשק, בכלכלה וכמעט בכל תחום שהיה פעיל לפני הנגיף המדובר. גם גני הילדים נסגרו, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, והתיכונים. אך הנפגעים הגדולים ביותר היו תלמידי התיכונים, וליתר דיוק כיתות י"א, י"ב, אשר נמצאים לקראת סיום 12 שנות לימוד. ולקראת תקופת הבגרויות שבסופן כל תלמיד מקבל את תעודת הבגרות, יוצא לצבא ולאחר מכן לחיים האמיתיים. אך הבעיה מתחילה כאן, במקום שבו נקטעה שנת הלימודים והתחילה תקופת המתכונות והבגרויות. מחלת הקורונה קטעה רצף לימודים אינטנסיבי וממושך המיועד להכין את התלמידים לבגרויות המיועדות להם בקיץ והעברתם בהצלחה. התלמידים נשלחו הביתה כשעוד לא סיימו ללמוד את כל החומר לבגרויות הקרבות ובאות. ונשאלת השאלה, איך הם אמורים להצליח בבחינות הבגרות כשהאופציה היחידה העומדת לרשותם ולרשות המורים היא למידה מרחוק?

מקור התמונה

בתור תלמידת כיתה י"א, הלמידה המתוקשבת אינה מסודרת, אך לפעמים איננה מובנת מבחינות טכניות: לפעמים לא ניתן להיכנס או שאי אפשר לשמוע את המורה כמו שצריך. והעובדה שצריך לשבת מול מחשב במשך כל היום מבחינתי היא לא הגיונית!

אי אפשר באמת להתרכז וללמוד חומר שאמור להיות בבגרות עצמה כאשר המורים בעצמם לא מצליחים ברוב המקרים להעביר את השיעורים כמו שצריך, כשתלמידים מרשים לעצמם להתייחס לתקופה זו כחופש מהלימודים ולזלזל מפני שאין אכיפה, ובכיתה המקוונת המורה מלמדת מספר מועט של ילדים. אבל במקרה זה זוהי אחריות התלמיד בלבד.

עם זאת, למידה זו הכרחית למען המשך שגרת חיים מסודרת ולמידה מינימלית אפשרית כדי לצמצם את הפער שנוצר בחומר הנלמד.

בשביל לעשות זאת המורים נותנים עבודות, משימות ומדי פעם גם מבחני בית.

לדברים אלו אני לא מתנגדת כלל, לעומת רוב התלמידים, אני חושבת שכדי לא לשכוח את החומר שלמדנו ושממשיכים ללמוד צריך לתרגל ולעבוד בכל זאת מהבית. זה המעט שאפשר לעשות כדי להבין את החומר ולעבור בכל זאת את הבגרויות.

יחד עם זאת, פורסם כבר לוח הבגרויות ע"י משרד החינוך ולפיו בתי הספר הודיעו לתלמידים על 5 הבגרויות שהם יעשו השנה.

חלק מהבגרויות הפכו לפנימיות וחלק נשארו חיצוניות.

משרד החינוך שלח את המיקוד לבגרויות ובכך עזר לתלמידים לדעת מה יהיה במבחן.

במקצוע ספרות, למשל שהפך לבגרות פנימית והתגלה לתלמידים מה יהיה פרק החובה, מספר השירים ללמידה ירד משמעותית, כך שהלמידה הופכת עבור התלמידים לממוקדת וקלה יותר.

זהו החלק הטוב שהקורונה העניקה לתלמידי כיתות י"א: הקלה כביכול בבגרויות ה"מפחידות".

אבל עם כל ההקלות והטוב שרואים התלמידים, המצב עלול לפגוע בעתידם: תעודת הבגרות שיקבלו התלמידים השנה, שהיא שונה מתעודת הבגרות בשנים עברו עלולה להקשות עליהם להתקבל למוסדות אקדמיים.

צריך לסדר זאת, ולהתחשב במצב הקיים שכן אין לתלמידים אפשרות אחרת. זה מה שהוחלט על ידי משרד החינוך, והם לא אשמים בכך, הם לא ביקשו שהדברים יראו כך דווקא בשנים הקריטיות שלהם בתיכון.

המוסדות להשכלה הגבוהה יהיו חייבים להבין זאת ולפעול בהתאם לסיטואציה.

לאור כל זאת, אפשר להבין שלקורונה יש גם יתרונות וגם חסרונות, כיף לא ללכת לבית ספר ולהתעורר כל בוקר מוקדם, אבל מדי פעם גם השגרה חסרה. לראות את החברים, ללמוד בצורה נורמלית כאשר המורה נמצא מולך ואתה יכול להבין אותו הרבה יותר מאשר דרך מחשב.

צריך לדעת שבסוף נעבור את זה, וזה יהיה מאחורינו, תהיה לנו תעודת בגרות כמו שצריך, כי יש אנשים שעושים את כל המאמצים ולא מוותרים כדי שזה יקרה בכל דרך. ואנו, נזכור את כל תקופת המבחנים המשונה הזאת, כבגרויות הקורונה.