תיק הפקות
סרטון התעללות בבעלי חיים
מטרת הסרטון: לעורר את המודעות בנושא התעללות בבעלי חיים ולגרום לאנשים להבין שגם לחיות מגיע לחיות ללא פחד שיפגעו בהם.
בסרטון מועבר מסר חד וברור על הסבל שחווים בעלי החיים ברחבי כל העולם ובעיקר בארץ, והמטרה היא להפסיק את תופעת האלימות כלפיהם כמה שיותר מהר לפני שיהיה מאוחר מידי. צריך להבין שאדם המסוגל לקחת את חייו של בעל חיים ללא כל רחמים, מסוגל גם לקום ולרצוח בן אדם, כי רצח יצור חי תמים שווה לרצח של בן אדם לא פחות ולא יותר.
אנחנו צריכים ללמוד להיות אנשים טובים יותר שלא תומכים בהתעללות וסבל של אחר למען הנאה אישית. ולכן לאחר התיקון החברתי הזה אנחנו נהפוך לחברה הרבה יותר טובה ואיכותית שבה גם בעלי חיים שווי ערך ובעלי זכויות בסיסיות כמו בני אדם.
הסרטון נוצר מהחשיבה לשנות את תפיסת המחשבה של חלק מהאנשים שמעודדים התעללות בחיות ולנסות להבהיר את הנושא מנקודת מבטם של בעלי החיים עצמם. כך מי שיצפה יוכל לראות את הסבל מעיניה של חיה שחווה את הסבל על בשרה, ואולי הצופים יפנימו את המצב הקשה ויבינו שמה שעושים לבעלי החיים יום יום, שעה שעה הם בהחלט לא היו רוצה שיעשו להם. ואולי בצעדים קטנים, שכל אחד יחליט לגבי מעשיו והשלכותיהם, יבוא השינוי הגדול שלגמרי יהפוך אותנו לאנשים אכפתיים גם כלפי החלשים מאיתנו.
קהל היעד: הקהל המיועד לסרטון הוא לא מוגדר מפני שהוא מיועד לכל אדם באשר הוא. כל אחד יכול לצפות בו וללמוד משהו על עצמו, על מציאות חיי החיות וההתייחסות כלפיהם.
הצופים יכולים להיות ילדים, נערים מבוגרים וזקנים. אני מאמינה שכל אחד מהם יכול להפיק תועלת מהסרטון ולהבין באיזה מצב אנחנו נמצאים מבחינת התנהגות חברתית. אולי כתוצאה מצפייה בסרטון תפיסת המחשבה של האנשים תשתנה במעט, והם יפנימו את חומרת המצב ויעשו משהו- בין אם זה שינוי עצמי פנימי של כל אחד עם עצמו, ובין אם זה שינוי חברתי שיקרא לעוד אנשים להצטרף למאבק.
מה שבטוח הוא שככל שישתפו את הסרטון יותר ויותר, ואנשים יצפו בו לא משנה באיזה גיל הם, דבר זה רק יתרום להעלאת מודעות גדולה יותר בנושא.
רקע על התעללות בבעלי חיים: מאז ומתמיד חיות תמימות שלא עשו דבר נקלעות למצב בו מתעללים בהם. לפעמים ההתעללות היא לצורך הנאתם האישית של האנשים האכזריים, והחיות לא יכולות לעשות דבר בגלל שהן החלשות כאן, אין להן את היכולת להגן על עצמן ברוב המקרים, הן לא יכולות לדבר או לברוח.
אז מה שנשאר להן לעשות הוא לקוות שיפסיקו כבר את ההתעללות בהן. הדבר הכי כואב הוא שהן לא עשו דבר, למשל בעלי כלבים, הכלב חי אצלם אוהב אותם וסומך עליהם יותר מכל אחד בעולם כי הם המשפחה שלו. ואיך הם גומלים לו מכים אותו, זורקים אותו, צועקים עליו. הם לא מבינים שגם לבעלי החיים כואב, רגשית ומנטלית, כאשר הם סמכו על אדם מסוים והוא "יורק להם בפרצוף".
במקרים אחרים אנשים סתם פוגשים חיה מסכנה חסרת בית ברחוב ובמקום להניח לה ולהמשיך בדרכם, הם מחליטים לעצור הכל וללכת להתעלל בחיה, ולפעמים גם להרוג אותה. הם הורגים ומכאיבים לחיה שגם ככה נמצאת לבדה, בלי אהבה ומקום בטוח, במקום לעזור או פשוט לעזוב אותה לנפשה.
אפשר להבין שישנם אנשים אכזריים כל כך, אך למרות המעשים שלהם, אין באמת מי שיאכוף את הזוועות האלה. שלמרות מעשי הזוועות והאימה שהם מעבירים על החיות, לא מענישים אותם ונותנים להם להסתובב חופשי. ובכך נותנים לגיטימציה "להחליק את הדבר על סדר היום", כי זאת רק חיה. העניין הוא שזו לא רק עוד חיה, זו נשמה שהלכה לחינם, ובשביל מה, למען הנאתו של אדם חסר רגישות כלפי האחר שפורק את זעמו על חלשים ממנו. אנחנו חיים במציאות מעוותת שבה ניתן להרוג יצורים חיים ומשווים זאת לגריסת נייר. כאשר מישהו הורג חיה, הוא רוצח. הוא הוציא את רוח החיים מיצור חי אחר.
ולכן בגלל אותה מציאות שבה מאפשרים לכל אחד שחפץ לרמוס נשמה, אנחנו מדרדרים למצב שמקרים כאלו קורים יום יום ועל חלק אפילו לא שומעים.
מספר ההתעללויות הקיימות בחיות כל כך רבות בין אם זה הזנחה, אלימות, ניסויים, נטישה ועוד. אנשים שמסוגלים לעשות דברים כאלה ללא מצפון ורחמים מסוגלים לעשות זאת לכל אחד אחר, כן גם לבני אדם. ואדם זה גם לא יגלה אף אמפתיה לשום יצור חי ללא ספק. צריך לעצור את התופעה ולהפוך את ההתעללות בבעלי חיים לעבירה פלילית עם עונש מאסר כמו שמקבלים על רצח של בן אדם.
אולי רק כך אנשים יבינו שיש השלכות למעשים שלהם והם לא יכולים ללכת, לרסק ולגזול חיים סתם ככה ולצאת חופשיים.
התסריט
משפט- מדי שנה אלפי חיות חוות התעללות קשה ואכזרית מצד בני האדם, כאשר אין חקיקה שתאסור ותאכוף מעשים אלו
רעיון לויזואל- תמונה של חיה פצועה.
משפט- כתוצאה מכך אנשים מרשים לפגוע בצורה חסרת רגישות בחיה חסרת אונים, ולגרום לאימה ופחד בקרב בעלי החיים
רעיון לויזואל- סרטון של חיה החווה התעללות.
משפט- מקרים מזעזעים אלה משפיעים פיזית ורגשית על בעלי החיים ומלווים אותם גם בהמשך חייהם כטראומה נצחית
רעיון לויזואל- תמונה של חיה עצובה ופגועה
משפט- חיות שעברו התעללות מתקשות בעתיד לסמוך על אנשים מחשש שיפגעו בהן שוב
רעיון לויזואל- סרטון של חיה מפוחדת ממגע של בני אדם
משפט- אנחנו נעזרים בבעלי החיים במהלך החיים שלנו למטרות טיפול התניידות הנאה וכו'
רעיון לויזואל- סרטון של אנשים משחקים, מלטפים חיות
משפט-חיות טיפוליות למשל עוזרות למאות חולים במהלך התקופה הקשה של המחלה ובעיקר משפרות את הסיכויים של המטופל להבריא
רעיון לויזואל- תמונה של חיות טיפוליות עם אנשים
משפט- כלבי נחייה למשל עוזרים לעיוורים להתנייד ממקום למקום, מקלים עליהם ומשפרים את אורך חייהם
רעיון לויזואל- תמונה של עיוור הולך עם כלב נחייה
משפט- החיות תורמות לנו בכל כך הרבה תחומים בשמחה ובאהבה ולא מבקשות תמורה, רק שיאהבו אותן ללא תנאים בחזרה
רעיון לויזואל- תמונה של כלב ואיש מתחבקים
משפט- לכן צריך להתייחס לבעלי החיים בכבוד המגיע להם, ולהוקיר להם תודה על כל מה שהם עושים בשבילנו
רעיון לויזואל- תמונה של איש מנשק חתול
משפט- אז בואו כולנו נגלה חמלה ונתנהג בצורה אנושית כלפי אותם בעלי חיים שנותנים לנו את ליבם ומפגינים כלפינו אהבה ללא גבולות
רעיון לויזואל- תמונה של אייס- הכלב שלי.
רפלקציה אישית
הנושא שבחרתי לביצוע הסרטון הוא נושא שנוגע לי ומציק לי אישית ולכן החלטתי שזה אחד הנושאים הכי טובים שאני יכולה לבחור מכיוון שהוא מעניין ומעסיק אותי וכך אני יוכל ליהנות מעשיית העבודה ולעשות אותה בצורה הכי טובה שאני יכולה
ישנם אנשים שמעלימים עין מהנושא כי הוא לא נוגע אליהם בצורה כלשהי, אבל אני יכולה להגיד לגבי שאני לא יכולה לשמוע אפילו על מקרה כלשהו מבלי להתעצבן.
קרו לי מקרים שראיתי ברחוב אנשים שלא התייחסו יפה לחיית רחוב או אפילו לחיה הפרטית שלהם והייתי חייבת להתערב, כי כשאני רואה שמפגינים כלפי יצור חסר אונים אלימות כלשהי או התנהגות לא מכבדת אני מרגישה צורך להתערב כי אם לא זה ירדוף אותי מה עלה בגורלה של אותה חיה.
אני לוקחת את הנושא אלי רגשית מהסיבה שאני אוהבת חיות ולכן אני לא יכולה לסבול צורת התנהגות כזאת לבעלי חיים.
לי יש כלב שאני מאוד אוהבת ובחיים לא נהגתי כלפיו באלימות ובחיים לא, לא משנה מה יקרה. הוא מרגיש איתי בטוח ואוהב אותי, ובגלל זה אני לא מבינה למה מקרים כאלה ממשיכים לקרות. לכלבים ולחיות בכללי יש כל כך הרבה אהבה לתת, אבל אנשים דוחים אותם בצורה כל כך אכזרית שפשוט לדעתי לא מגיע לנו את הנוכחות של בעלי החיים לצידנו. חיות תורמות לנו בכל כך הרבה דרכים.
למשל- חיות טיפוליות שלפי מחקרים משפרות את מצבם של חולים בכל הגילאים. עצם זה שיש חיה בבית ממלא אותו בשמחה ואהבה. ואיך אנחנו בני האדם גומלים להם? באלימות אכזרית והתייחסות מכפישה ומביישת אפילו לנו כבני אנוש שאמורים להיות החכמים מבין כל היצורים החיים.
אבל מסתבר שרובנו רק מנצלים את הכוח שלנו כדי לפגוע בקטנים וחלשים מאיתנו לטובתנו האישית, למען "צחוק" או אפילו לפריקת זעם שלא אמורה לצאת על חיות מסכנות.
בסרטון אני אעביר לצופים את מה שקורה בעולמם של בעלי החיים שצריכים להתמודד עם בני האדם האכזריים ואיך זה מזיק לבעלי החיים וגם לנו כחברה. וכך אולי יובן לשאר האנשים שצריך להפסיק במיידי את ההתעללות בחיות לפני שנידרדר למצב של מספר גדול של חיות מתות ללא כל סיבה.
אנחנו חייבים לתקן את המצב ההתנהגותי שלנו הכי מהר שאפשר לפני שנגיע לדרך ללא מוצא, וכשזה יקרה העולם יראה טוב יותר וחיות יוכלו לחיות ללא פחד מבני אדם.
התוצר הסופי
פודקאסט- יום המא"ה ברוח הקורונה
נושא הפודקאסט: יום המא"ה לבנות בזמן תקופת הקורונה!
מטרת הפודקאסט: המטרה העיקרית בפודקאסט, היא להעביר את המידע הנחוץ בנושא מניסיוני האישי ביום המא"ה יוצא הדופן הזה, ובכך לעזור לבנות אחרות שחוששות מיום זה בגלל השינוי המשמעותי במתכונת הרגילה שלו
אני אספר את מה שאני עברתי כאשר שמעתי על על השינויים לפני שהגיע יום המא"ה המקוון ואת מה שחוויתי במהלך אותו יום. חשוב לי להבהיר שזהו יום מאוד חשוב וקריטי לבנות לפני צבא, מכיוון שהוא יכול להכריע לטובה או לרעה על הכישורים שלהם באופן יותר יסודי ולבסוף להשפיע על התפקיד העתידי שלהן בצבא.
למרות הצו הראשון שזהו הליך שבנים ובנות עוברים, לבנות יש הזדמנות נוספת להוכיח את עצמן ולשנות את מה שהצבא חשב עליהן עד עכשיו.
בתקופת הקורונה יום המא"ה לא יכל להתקיים כמפגש ולכן בלית ברירה הוא הועבר לזום מהבית.
כל בת מהבית שלה עם מחשב ומצלמה יכולה להיכנס לזום ולעבור את יום המא"ה.
יש כאלו שחוששות ומרתיע אותן עצם זה שאולי בעקבות המצב הן לא יוכלו להיות במיטבם בגלל המרחק, או שהקשר עם שאר הבנות בקבוצה לא יהיה טוב. ישנן הרבה פחדים לפני יום משמעותי שכזה שלמעשה קובע את העתיד הצבאי שלך, ובגלל זה החלטתי לעשות את הפודקאסט הזה כדי לנסות להרגיע את החששות ולהסביר מהניסיון שלי, כמישהי שעברה את יום המא"ה המקוון וגם לה היו הרבה חששות, שזה לא מפחיד כמו שזה נשמע, ויום זה יכול להיות דווקא מאוד מהנה אם פשוט משתחררים, משקיעים, נהנים מהחוויה ולבסוף עוברים את זה ומגלים שזה לא כזה נורא כמו שחשבנו.
פורמט הפודקאסט - סגנון נרטיבי בשילוב הרצאת יחיד
למעשה, אני אדבר למיקרופון לבד ויעביר את הטקסט שאכתוב כהרצאה, כשאני מספרת את הסיפור האישי שלי שאני חוויתי במהלך יום המא"ה המקוון.
בחרתי בפורמט זה מכיוון שהוא אישי יותר ונוגע יותר לשומעות אותו, אני מדברת אליהן ומשתפת את הסיפור שלי כדי להעביר את הידע שיש לי בנושא לאותן בנות שיאזינו, בצורה רגישה ומרגיעה יותר. כי גם אני יודעת שזה מאוד מלחיץ במיוחד שלא יודעים למה לצפות ומה מחכה באותו היום, ואם הייתי שומעת כזה פודקאסט אני בטוחה שזה היה קצת מרגיע את החששות.
ציוד הקלטה שהשתמשתי בו להקלטת הפודקאסט-
אפליקציית "רשמקול" שנמצאת על הטלפון שלי, שבעזרתה הקלטתי את כל קטעי השמע של הפודקאסט בצורה פשוטה, נוחה וברורה.
כל אחת מקבלת הזמנה ליום המא"ה, יום שמאפשר לה הזדמנות להשפיע על עתידה הצבאי באמצעות כמה תחנות שונות. בעצם היום הזה מחולק לתחנות שתעברו במהלך היום - תרגילים קבוצתיים, תרגיל הדרכה, סימולציות בין אישיות ומבחנים במחשב. בגלל הקורונה הצטמצמו מספר התחנות, כי לא את כולן אפשר לקיים דרך הזום. יום המא"ה בדרך כלל מתקיים במפגש של כולן פנים מול פנים, עד שהגיעה הקורונה ואילצה אותנו להעביר את יום המא"ה בזום.
בטוח זה נשמע קשה ובלתי אפשרי להוכיח את עצמך דרך מחשב והלחץ העצום ביום הזה רק גדל, בגלל שזהו הוא יום משמעותי שמצריך ריכוז והשקעה ברמה גבוהה ויש כאלו שקשה להן יותר בגלל המרחק או שחוששות שלא ילך להן טוב מבחינת השתלבות בקבוצה.
אני כאן כדי לספר לכן את החוויה שלי מיום המא"ה המקוון ואת כל מה שעבר עלי בתור מישהי שהייתה באותו מקום כמוכן. הכל התחיל אחרי השלמת הצו הראשון, קיבלתי הודעה לזימון ליום המא"ה וכמו כל בן אדם סקרן חיפשתי ושאלתי כל מה שיכולתי על מה עושים שם, אם אני צריכה להתכונן ואיך היה לאחרים.
לא מצאתי תשובות שסיפקו אותי כי אף אחת מהחברות שלי עדיין לא הייתה ביום המא"ה ובאינטרנט מספרים רק על התחנות שעוברים שם, אני רציתי לדעת מעבר לזה, כדי להרגיש מוכנה ורגועה יותר. רציתי שהיום הזה לא יגיע כי הייתי ממש לחוצה לגבי איך אני אהיה, אם אני אשתלב בקבוצת הבנות והכי הפחידה אותי- תחנת ההדרכה, כי שאלתי את עצמי, איך אני ארצה מול אנשים שאני אפילו לא מכירה.
אני אישית, די ביישנית ולא אוהבת לדבר מול קבוצת אנשים אז זאת תחנה שלא כל כך התחברתי אליה.
אני זוכרת שלילה לפני היה לי קשה להירדם וחשבתי הרבה על מתי לקום, להתארגן ולהיכנס לזום כדי לגמור עם זה כבר, וכשהגיע הבוקר קמתי ממש מוקדם והתחלתי להתארגן כדי שלא יהיה סיכוי שאני אאחר אפילו בשניה.
שעה לפני שהתחיל יום המא"ה המדריכות פתחו קבוצה בווטצאפ, הוסיפו אותי ואת כל הבנות ועדכנו אותנו בכל הפרטים הטכניים שצריך כדי להיות מוכנות להמשך היום. בנתיים רק חיכיתי שיתחיל וכשהגיעה השעה נכנסתי לקישור של הזום וראיתי את כל הבנות שהולכות להעביר איתי את רוב היום.
בהתחלה היה שקט מוחלט, אף אחת לא דיברה והרגשתי ממש מוזר אבל החלטתי שאני יעשה הכל כדי שהיום ילך בצורה הכי טובה. בתרגיל הקבוצתי, היינו צריכות כקבוצה לשתף פעולה אחת עם השנייה ולהחליט החלטות פה אחד כשלכל אחת יש דעות שונות וכל זה בזמן מוגבל. אני יכולה להגיד שהתחברתי לכל הבנות והן היו ממש נחמדות, אחד הדברים שהכי חששתי מהם והוקל לי שהצלחתי להשתלב.
כשהגענו לתחנת ההדרכה, כל אחת במשך כמה דקות לפי נושא שהיא בחרה הייתה צריכה להרצות על הנושא שלה. התחנה הזאת מאוד הלחיצה אותי אבל בסופו של דבר זה לא היה כזה נורא כמו שחשבתי, זה היה מלחיץ אבל תוך כדי שדיברתי התגברתי על הפחד, התרכזתי במה שאני צריכה לעשות וגם זה היה מאחורי.
אני והבנות העברנו יחד את כל התחנות הקבוצתיות והיה ממש כיף, כמו משחק קבוצתי והזמן עבר לי ממש מהר.
אחר כך היינו צריכות להיפרד וכל אחת המשיכה לבד לתחנת - סימולציות בין אישיות, סוג של משחק תפקידים, הייתי צריכה לשחק תפקיד של מישהי לפי חוקים וכללים שקיבלתי בכרטיסייה, ולשכנע או לעזור לצד השני, שאותו גילמה אחת המדריכות, במקרים ספציפיים ולמצוא להם פתרון. הכל עבר כל כך מהר שלא שמתי לב שהחלק של הזום כבר נגמר ועכשיו מה שנשאר לי לעשות הוא למלא את החלק הקשה יותר, המבחנים במחשב.. במשך כמה שעות ישבתי על המחשב, פתרתי מבחן אחרי מבחן וחשבתי שזה לא יגמר במיוחד שכל היום הייתי במחשב וכבר הייתי עייפה, אבל עדיין הייתי צריכה להישאר מרוכזת וערנית כדי לעשות את הכי טוב שלי. כשנגמרו המבחנים נגמר יום המא"ה ושמחתי שזה מאחורי כשלבסוף היום הכביכול מלחיץ הזה, דווקא הלך הרבה יותר טוב ממה שתיארתי לעצמי בהתחלה.
זה הסיפור שלי ומה שאתן צריכות לדעת שהכל זה עניין של גישה, תבואו בטוב יהיה טוב, גם אני חשבתי על הנורא מכל ובסוף נהניתי רוב הזמן. ניצלתי את היום הזה כדי להראות להם שאני רצינית ואז גם יקחו אותי ברצינות. וככה גם אתן צריכות לעשות - לשים את החששות והפחדים בצד, כי אם אני הצלחתי כל אחת יכולה. כי היום הזה לא יחזור, זו הזדמנות חד פעמית ואתן צריכות להיות אלו שקובעות איך היום יתחיל ואיך הוא יסתיים, כי רק ככה תשיגו את מה שאתן רוצות גם בחיים!